צֹמֶת קֶסֶם

     

הַתְּנוּעָה בְּצֹמֶת קֶסֶם

אֵינָהּ זוֹרֶמֶת.

 

אֲנָשִׁים רַבִּים מִדַּי

קִוּוּ לַעֲבֹר בְּאוֹתוֹ הַצֹמֶת

יֵשׁ שָׁם קִצּוּר דֶּרֶךְ

לְחֶלְקָם זוֹ הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה

 

עַכְשָׁו הִיא עֲמוּסָה

מִכָּל הַכִּוּוּנִים

 

אֲפִלּוּ הָאֲוִיר

עוֹמֵד בַּצֹּמֶת

וְעוֹצֵר נְשִׁימָתוֹ.

 

אֵין בְּרֵרָה, חַיָּבִים לְהוֹדִיעַ בָּרַדְיוֹ

אִם חָשַׁבְתָּ לַעֲבֹר בְּצֹמֶת קֶסֶם

מֻמְלָץ לִבְחֹר בִּדְרָכִים חֲלוּפִיּוֹת

חזרה